אחסון כלי עבודה וציוד גינה: ניקוי, שימון ומניעת חלודה

כלי עבודה שנכנסים למחסן נקיים, יבשים ומשומנים יוצאים ממנו שנה אחר כך כמו שנכנסו. כלים שנכנסים עם אדמה לחה, שאריות שומן וסוללות פנימיות ייצאו חלודים, מקהים ולפעמים בלתי שמישים כלל.

הנזק מתרחש בשקט: חלודה מתחילה בנקודות שריטה ומתפשטת בהדרגה, עובש על ידיות עץ מחליש את החיבור לגוף הכלי, ושמן שנלכד מתחת לאדמה יוצר שכבה חומצית שאוכלת מתכת. כל זה נמנע בשעה אחת של הכנה מסודרת לפני סגירת הדלת.

מדוע לחות ומתכת הם שילוב בעייתי

חלודה מתפתחת כשמתקיימים שלושה גורמים יחד: חמצן, לחות ומתכת חשופה. במחסן, לחות זמינה כמעט תמיד, חמצן לא חסר, ולכן המשתנה היחיד שניתן לשלוט בו הוא הגנת פני המתכת.

שכבה דקה של שמן מכונה - לא שמן מנוע כבד - יוצרת מחסום פיזי בין המתכת לאוויר. היא לא נמשכת לנצח: כל שלושה עד שישה חודשים כדאי לבדוק את הכלים ולרענן את ציפוי השמן במידת הצורך.

טבלת סיכון וטיפול לפי קטגוריית כלי

לא כל כלי זקוק לאותה רמת הכנה. הטבלה מסכמת את הסיכון העיקרי לכל קטגוריה ואת הפעולות שנדרשות לפני שסוגרים את יחידת האחסון.

ניקוי: אדמה לחה היא הגרועה

אדמה שנשארת על ראש מגרפה או אות לוחצת על פני המתכת לחות, חמצן ועקבות חומצה. אלה בדיוק התנאים שיוצרים תחילת חלודה מהירה, שמתפשטת בשקט לאורך חודשי האחסון.

1. נגבו כלים מאדמה טרייה מיד אחרי השימוש האחרון של העונה. אדמה לחה יוצאת בנגיבה, אדמה יבשה דורשת גירוד בסיב.
2. השתמשו בסיב פלדה לאמנות גסה ובבד כותנה לאמנות סופית. נייר כיתוש רטוב יוצר שריטות שמהוות נקודות אחיזה חדשות לחלודה.
3. כלים עם חריצים וציריים, כמו מזמרה ומספרי גינה, דורשים ניגוב בין הפינות, לא רק על פני השטח.
4. ידיות עץ שנסדקו משמנים בשמן פשתן לפני האחסון. השמן נספג לתוך הסדק ומונע התרחבותו. טווח מקובל בשוק לגליל קטן הוא 20 עד 40 שקל, ורב כלים לעונה שלמה.
5. ידיות פלסטיק ופיברגלס מנגבים בבד יבש בלבד, ללא שמן.

שימון: מה עובד ומה גורם נזק

הטעות הנפוצה ביותר בשימון כלים לאחסון היא שימוש בשמן מנוע כבד בכמות גדולה. שמן מנוע מיועד לתפוקה של מנוע עובד, לא לאחסון סטטי: הוא כבד מדי, נוטה למשוך אבק, ובמחסן לח הוא נוזל ומכתים כל מה שמסביבו.

שלוש האפשרויות שעובדות לאחסון:

• שמן כלי עבודה רב-תכלית (3-in-1 ודומיו) - הבחירה הנפוצה לכלים ידניים. קל, דוחה מים ולא מושך אבק. מרחים שכבה דקה בספוגית ומנגבים עודפים.
• שמן צמחי (חמניות, פשתן) - פחות עמיד אבל מספיק לאחסון של עד חצי שנה. מתחמצן לאחר שנה ומשאיר שכבה דביקה, ולכן לאחסון ארוך עדיף שמן מכוון.
• גריז לבן (White Lithium Grease) - לציריים, לרשתות שרשרת ולחיבורים ניידים. נשאר על המקום ולא מתאדה.

מה לא לשמן: ידיות עץ בשמן מכונה. השמן לא נספג בעץ, משאיר שכבה החלקה ומסוכנת, ומתחמצן לשכבה דביקה שמושכת לכלוך. ידיות עץ מטפלים בשמן פשתן בלבד.

כלי חשמל: הסוללה היא הסיכון המרכזי

כלי חשמל נייד עם סוללת ליתיום-יון דורש טיפול שונה לגמרי מכלים ידניים. ליתיום-יון שנשאר בטעינה גבוהה לאורך חודשים עובר תהליך של עיוות כימי שמקטין קיבולת ולא מתהפך. ליתיום-יון שנשאר ריק לחלוטין עובר פריקת יתר, שגם היא בלתי הפיכה.

• טענו סוללות לכ-40 עד 60 אחוז לפני האחסון - לא 100 אחוז ולא 0 אחוז.
• הוציאו סוללות מהכלים לפני ההכנסה למחסן. סוללה בתוך כלי ממשיכה לפרוק לתוך המעגל, גם כשהכלי כבוי.
• שמרו סוללות בטמפרטורת חדר ולא ביחידת אחסון. טמפרטורה מעל 35 מעלות לאורך זמן פוגעת בסוללות יותר ממחזורי טעינה רגילים.
• בדקו את מפלס הטעינה כל שלושה חודשים ורעננו אם ירד מ-30 אחוז.

גוף הכלי עצמו מנקים בניקוי יבש בלבד. את פתחי האוורור מנפחים בנשיפה או בצינורית קצרה. שמן לא מרחים על גוף כלי חשמל.

ציוד בנזין: ריקון הוא חובה

שיירי בנזין בצינורות ובקרבורטור מתייבשים בתוך שבועות ומשאירים שכבת שיירים דביקה שמסתמת את פתחי הדלק. הכשל הנפוץ ביותר שגורם לדשאייה, למדחסת או לגנרטור לא להיפתח אחרי עונת האחסון הוא בדיוק שיקי בנזין יבש בקרבורטור.

1. הריצו את המנוע עד כיבוי מחוסר דלק, לא כבו אותו ידנית. כך מנקים את הצינורות מהסוף.
2. אם ריקון עד כיבוי לא מעשי, נקזו את המיכל לכלי קיבול ונגבו שאריות.
3. החליפו שמן מנוע לפני האחסון, לא אחריו. שמן ישן מכיל חומצות שיוריות שממשיכות לעבוד על חלקי הסגסוגת גם כשהמנוע עומד.
4. הסירו את המצבר בדשאיות ובגנרטורים ושמרו אותו נפרד. מצבר שמחובר לא מנותק לאלקטרוניקה ממשיך לפרוק.
5. שמנו את ציר הגלגלים ואת ציר הסכין לפי הוראות היצרן. סכין מוגנת מחלודה נשמרת חדה לתחילת העונה הבאה.

צינורות ומערכות השקיה

צינור גומי שנשאר עם מים בתוכו בחורף, גם בחורף הישראלי הממוצע, עלול להיסדק בקפיאה לילית. בלי קפיאה, שיירי מים בחיבורי פלסטיק ובראשי ספרינקלר מצמיחים אבן גיר שמסתמת אותם תוך עונה.

• נקזו צינורות על ידי הגבהה הדרגתית ממקור המים כלפי הפתח, כדי שהמים יזרמו ברצף החוצה.
• נפחו את הקצוות עם ניפוח פה או עם משאבת אוויר קטנה.
• גלגלו צינורות רפוי ולא הדוק. לחץ הכריכה מייצר עיוות בגומי שבטמפרטורות נמוכות הופך לסדק.
• ראשי ספרינקלר פורקים, מנקים בסיכה דקה ושומרים בשקית מסומנת.
• ברזי מים חיצוניים: סגרו את שסתום הכניסה הפנימי, נקזו את הצינור עד לברז, והשאירו את הידית פתוחה לאוורור.

מה משתבש בפועל

הטעות הנפוצה ביותר: כלי גינה שנכנסים עם אדמה לחה, בהנחה שמחר ינגבו אותם. המחר הופך לסוף העונה, והאדמה יבשה ואפויה על המתכת עם חלודה מתחתיה.

שנייה בשכיחות: שמן מנוע כבד בכמות גדולה. הוא מושך אבק, נוזל ולא מגן טוב יותר משמן דק. שכבה דקה עדיפה תמיד על שכבה עבה.

שלישית: סוללות ליתיום-יון שנשארות בתוך הכלים לאורך חודשים. כשמוציאים אותן לאחר שמונה חודשים ומגלים שירדו ל-0 אחוז, הן כבר לא חוזרות לקיבולת המלאה.

רביעית: ציוד בנזין שלא עבר ריקון. גנרטור שלא הופעל שנתיים כי הקרבורטור סתום הוא הוצאה גדולה לתיקון ועלולה לייקר את האחסון בהרבה יותר מהחיסכון שנבע ממנו.

חמישית: צינורות שגולגלו הדוק ונשארו כך. בחורף הגומי מאבד גמישות, ובפיתול עמוק הוא נסדק בדיוק בנקודת הלחץ.

צ'קליסט לפני סגירת היחידה

1. כל כלי ידני ממתכת נוקה ויובש ומשומן בשכבה דקה.
2. ידיות עץ שנסדקו טופלו בשמן פשתן, ולא בשמן מכונה.
3. סוללות הוצאו מכל כלי חשמל ונשמרות בטמפרטורת חדר בטעינה חלקית.
4. כל ציוד ממונע בנזין רוקן מדלק והוחלף לו שמן מנוע.
5. צינורות נוקזו, ניפחו ומגולגלים רפוי.
6. כלים חדים מכוסים בפקק גומי או בקרטון קשיח בקצה.
7. ידיות ארוכות תלויות על קיר ולא מוטות בפינה.