איך מאחסנים מצלמה ועדשות: מניעת פטריות ולחות במחסן

מצלמה ועדשות שנשמרות בתנאים לא נכונים מפתחות פטריות פנימיות, חלודה על מגעי חשמל וסוללות פגומות - לפעמים תוך שבועות. ברמת לחות מעל 65 אחוז, עלות הטיפול בעדשה נגועה נעה בין 400 ל-1,500 שקל. שלושה כללים שומרים על הציוד: לחות נמוכה, אחסון נקי ויציאה הדרגתית לאחר הוצאה מהמחסן.

הסכנה האמיתית: פטריות בתוך העדשה

פטריות עדשה אינן בדיחה - הן גדלות על הציפוי האנטי-רפלקטיבי של הזכוכית ומשאירות נזק בלתי הפיך בצרור האופטי. הן מתחילות ככתמים זעירים בקוטר מיקרוני ומתפשטות לרשת דמויית עובש לבן. בשלב מוקדם - ניתן לנקות בעלות 300-600 שקל. בשלב מתקדם - העדשה הולכת לפח.

הטעות הנפוצה היא לארוז ציוד צילום בתיק הבד הייעודי ולהכניס את התיק לקרטון. בד ספוג לחות, לא חוסם אותה. כשאדי מים משתחררים בתוך קרטון סגור אין לאן לצאת - ומצבי הלחות בתוכו עולים בקיץ ישראלי על 80 אחוז.

דרישות אחסון לפי סוג הציוד

לא כל פריט בתיק הצילום דורש אותה רמת טיפול. גוף מצלמה סובל טווח רחב יותר מעדשה עדינה, ופלאש מגיב אחרת מסוללות.

הכנת הציוד לפני הכנסה למחסן

ניקוי לפני האחסון הוא לא אופציה. שומן מידיים, אבק ופירורים אורגניים הם מצע אידיאלי לגידול פטריות בסביבה לחה.

• גוף מצלמה: נגב עם מטלית מיקרופייבר יבשה. נקה את מגעי הסוללה עם כדור אלכוהול איזופרופיל (70 אחוז). הסר את הסוללה לחלוטין - סוללה שנשארת בגוף פורקת עד אפס ולפעמים מדליפה על המגעים.
• עדשות: נקה את הזכוכית בבד עדשות ייעודי ולא בנייר טישו. בדוק בגב האור כי אין אבק על הגשש הפנימי. הצמד את הכיסויים - האחורי ולפניים.
• פלאש: הוצא את הסוללות תמיד. פלאש שנשמר עם סוללות אלקליין שנשחקות גורם לנזק כימי בלתי הפיך בתא הסוללה - תיקון שעולה 200-500 שקל.
• כרטיסי זיכרון: שמור בנרתיק ייעודי ולא בתוך חריץ המצלמה. כרטיס שנשאר במחסן מוחזק במגע ועלול להיפגע מלחות.

בחירת מיכל האחסון

לציוד צילום יש שלוש רמות מיכל, שונות מהותית ביכולת הגנה:

1. ארגז יבש (Dry Box): קופסת פלסטיק אטומה עם אטם גומי. עולה 80-200 שקל בחנויות ציוד צילום. עם סופח לחות בפנים - מספקת סביבה קרובה לאידיאלית.
2. ארגז פוליפרופילן קשיח עם אטם: פתרון ביניים שעולה 150-350 שקל. לא כמו ארגז יבש ייעודי אבל טוב מקרטון.
3. שקיות ואקום: לא מתאימות לצילום. שקיות ואקום יוצרות לחץ מכני על העדשות ועל מנגנוני הפוקוס - שני הדברים שהכי חשוב להגן עליהם.

ארגז יבש בשילוב סופחי לחות הוא הפתרון שמשתלם לרוב הצלמים. לאשכנזית: לא צריך ארגז ייבוש חשמלי - סיליקה ג'ל פשוט עובד אם מחליפים בזמן.

סופחי לחות: כמה ואיך

יש שתי אפשרויות מובילות, בהפרש מחיר ניכר:

• סיליקה ג'ל גרגרי: גרגרים שמשנים צבע מכחול לורוד כשהם רוויים. חבילה 100 גרם עולה 15-30 שקל. לאחר ריווי - מייבשים בתנור על 100-120 מעלות ל-2-3 שעות ומשתמשים שוב. כמות מומלצת: 30-50 גרם לכל 5-10 ליטר נפח ארגז.
• חבילות בקרת לחות (Humidity Control Packs): שומרות על לחות קבועה של 45 אחוז. מדויקות יותר, עולות 20-40 שקל ליחידה ואינן ניתנות לטעינה מחדש. כדאי לציוד יקר מאוד.

עבור צלם חובב עם 1-2 גופים ו-3-5 עדשות: שתי חבילות סיליקה ג'ל של 50 גרם כל אחת, מוחלפות כל 3-4 חודשים, מספיקות.

כמה זמן בטוח לאחסן?

ציוד צילום שמאוחסן נכון עמיד לשנים - אבל לכל רכיב יש לוח זמנים שונה:

• עדשות: ללא הגבלה מעשית אם הלחות מתחת ל-50 אחוז ואין אבק פנימי.
• גוף מצלמה: גמיש יחסית. 2-3 שנות אחסון לא אמורות לגרום לבעיה אם הסוללה הוצאה והמגעים נוקו.
• סוללות ליתיום: 6-18 חודשים על 40-60 אחוז טעינה הוא אידיאלי. מעל שנתיים עלולות להתנפח - סוללה נפוחה מסכנת את תא הסוללה בגוף.
• פלאש: הקבל (capacitor) הפנימי עלול להידרדר לאחר 3-5 שנים ללא שימוש. הפתרון הפשוט - הפעילו את הפלאש אחת לחצי שנה לכמה ירי, גם בזמן אחסון.

מה לבדוק כשמוציאים ציוד מהמחסן

המעבר מסביבה קרה או יבשה לחום ולחות חיצוניים יוצר עיבוי - אדי מים שמתעבים על הרכיבים הקרים. פתיחה מיידית של ארגז אחרי הוצאה ממחסן קר היא אחד הסיכונים הנפוצים שאנשים לא מכירים.

1. הוציאו את הארגז מהמחסן אבל אל תפתחו אותו מיד. הניחו אותו סגור שעתיים בטמפרטורת החדר.
2. פתחו - בדקו אם יש עיבוי על הזכוכית מבחוץ. אם יש - המתינו שעה נוספת.
3. בדקו עדשות מול מקור אור: אין מכתמים, אין ערפל, אין קווי פטרייה.
4. טענו סוללות לפני שמרכיבים אותן בגוף - סוללה שנשמרה ירדה לאחוז טעינה נמוך.
5. הפעילו ובדקו שהמצלמה קוראת כרטיס זיכרון ומצלמת תמונת בדיקה תקינה.