הכנה לאחסון

אחסון ציורים ויצירות אמנות: מה שונה ואיך עושים את זה נכון

ציור שמן מאוחסן בניילון אטום יוצא עם כתמי עיבוי וסדקים בשכבת הצבע. כאן מפורט מה עוטפים, איך עומדים, ומה שונה בין אמנות לריהוט.

אמיר צורעודכן ב־20 באוגוסט 20268 דקות קריאה

ציורים ויצירות אמנות דורשים אחסון שונה מריהוט ביתי. שכבת צבע שמן מתרחבת ומתכווצת עם שינויי לחות וטמפרטורה, בד קנוס שלא מוגן נסדק בקור פתאומי, ופסל קרמיקה שנארז יחד עם ריהוט כבד לא יוצא שלם. ההבדל בין אחסון נכון לאחסון שגוי מתגלה לרוב רק כשפותחים את המחסן חצי שנה אחר כך.

שלושה עקרונות חלים על כל יצירה, לא משנה הסוג: לא לאחסן בניילון אטום, לא לאחסן בשכיבה על הרצפה, ולא לאחסן ליד קיר חיצוני. מכאן מתפצלות ההנחיות לפי סוג החומר.

למה יצירות אמנות מגיבות אחרת ללחות ולחום

ריהוט עץ מגיב ללחות בצורה אחידה יחסית: הוא מתנפח ומתכווץ. ציור שמן מגיב בשתי שכבות שמתנהגות בצורה שונה: בד הקנוס ושכבת הצבע. הבד מתכווץ לח מהר יותר מהצבע, ומחזור ההתכווצות וההתפשטות היומי מייצר עם הזמן סדקים בצבע שנקראים בעגה מקצועית קרקלה - ותהליך זה הפיך רק באמצעות שיחזור יקר.

ציורים על נייר וצבעי מים סופגים לחות ישירות אל הסיב, מתגלגלים ומייצרים כתמי עיבוי שקשה מאוד להסיר. פסיפסים, קרמיקה וגבס רגישים ללחץ נקודתי ולהדף, אפילו קטן. כלים שנוגעים זה בזה בלי ריפוד ביניהם נסדקים בקצוות.

טבלת רגישות לפי סוג יצירה

הטבלה מסכמת את הכשל האופייני לכל סוג יצירה, את הסיכון הגדול ביותר, ואת עטיפת הבסיס שמונעת אותו. זו נקודת פתיחה; יצירות בעלות ערך גבוה ראוי לאחסן באמצעות חומרים ייעודיים ממשמרי אמנות.

סוג יצירההכשל האופייניהרגישות הגדולהעטיפת בסיס
ציור שמן על קנוססדקים בשכבת הצבע, טחב על הבדשינויי לחות, קור מתחת ל-10 מעלותגלסין על פני הציור, קרטון בצדדים, עמידה
ציור אקריל על קנוסספיגת לכלוך, הצהבה, נדבקות לניילוןחום מעל 35 מעלות, ניילון צמודגלסין מסיליקון, לא ניילון, עמידה
צבעי מים ורישומיםגלגול, כתמי לחות, עיבוי, עובשלחות מעל 55 אחוז, קרטון לחנייר גלסין בין העבודות, ארגז פלסטיק עם סיליקה
רישום פחם ופסטלמריחה, ניתוק אבקת הצבע מהניירחיכוך, אפילו קלנייר גלסין בין שכבות, ארגז קשיח, לא לשדד
פסל קרמיקה וגבסשבר בלחץ נקודתי, סדק מהדףלחץ, הדף, מגע עם משטח קשהעטיפת בועות לכל פריט, ארגז קשיח עם מילוי
פסל מתכתחלודה, שינוי גוון, ציפוי שמתקלףלחות ומגע עם חומרים לחיםשמן הגנה דק, שמיכת הובלה, מרחק מהרצפה
הדפסים וגרפיקההצהבה, גלגול, כתמי דיו מניירות סמוכותאור ישיר, חומצה מקרטוןנייר נטול חומצה, ארגז פלסטיק, חושך מלא
רקמה ויצירות טקסטילריח, עש, כתמי עיבוילחות, סיבים חלבוניים מושכים עששקית כותנה נקייה, ארז דוחה, עמידה

ציורים על קנוס: הכנה לפני האחסון

בדקו את הבד לפני שמאחסנים. לחצו בעדינות על מרכז הציור מהצד האחורי: בד שאינו מתוח מספיק ינוע בצורה גלית, ויחד עם שינויי לחות ייצור הבל (בליטה של שכבת הצבע). אם הקנוס אינו מתוח, כדאי להתייעץ עם שמאי או שמרן לפני שמאחסנים.

ניקוי השטח: ניגוב עדין בבד כותנה יבש ונקי, בתנועות עגולות קלות מהמרכז לשולות. אין מים, אין ממסים, אין לחץ. אבק שנשאר על פני הציור ממשיך לספוח לחות ומחלק אותה בצורה לא אחידה.

העטיפה הנכונה: שכבה ראשונה של נייר גלסין ישירות על פני הציור, ואחריה לוחות קרטון דו-גלי על שני הצדדים לקיבוע. לא לכרוך בניילון נצמד ולא לעטוף בשמיכת הובלה ישירות על הציור, כי שתיהן עלולות להשאיר טביעה בשכבת צבע רכה.

שימו לב

צבע שמן שנצבע בשנה האחרונה אינו יבש לגמרי, גם אם הוא נראה כך. ייבוש שמן שלם לוקח שנה עד שנתיים, ובינתיים שכבת הצבע רכה ורגישה לטביעה ולהדבקות עם כל חומר שנוגע בה. ציור שנצבע לאחרונה טוב יותר לאחסן מוגבה ומכוסה בגלסין בלבד.

ציורים על נייר, צבעי מים ורישומים

נייר הוא החומר הרגיש ביותר ללחות מבין כולם. טווח הלחות שנחשב בטוח לנייר אמנותי הוא 35 עד 55 אחוז לחות יחסית בטמפרטורה של 15 עד 22 מעלות. מחוץ לטווח הזה מתחיל תהליך שאי אפשר לעצור בדיעבד: גלגול, כתמי עיבוי ועובש שמשאיר סימן קבוע.

כל עבודה על נייר מאוחסנת כשהיא שטוחה, לא מגולגלת, ומופרדת מהעבודות הסמוכות בנייר גלסין. הערימה נכנסת לתיקיית לפן קשיח או לארגז פלסטיק אטום עם שקית סיליקה ג'ל בפנים. קרטון רגיל אינו מתאים, כי הוא מכיל חומצות שמהגרות אל הנייר ומצהיבות אותו לאורך זמן.

פחם ופסטל הם רגישים במיוחד לחיכוך. עבודה שלא קיבלה שכבת קיבוע לפני האחסון מאבדת אבקת צבע בכל מגע, ולכן כל גלסין ממוקם בזהירות, ולא מחליקים אותו אלא מניחים אותו ומרימים. אין ללחוץ על הערימה מלמעלה.

פסלים ויצירות תלת-ממד

קרמיקה, גבס, עץ מגולף ופסלי מתכת כל אחד מגיב אחרת לאחסון, אבל הסיכון המשותף הוא לחץ נקודתי: מגע בין פריט לפריט בלי ריפוד מספיק, ארגז שאינו מוגן מהדף, ומשקל של ארגזים אחרים שמועמס מעל.

כל פריט נארז בנפרד בשכבת גיליון בועות, ואחריה בשכבת קרטון. בתוך הארגז ממלאים את הרווחים בניילון בועות או בחומר מילוי יבש כדי שהפריט לא יזוז. פריטים שבירים נכנסים לארגז פלסטיק קשיח, לא לקרטון, ומסומנים בבירור שאסור להניח עליהם משקל.

פסל מתכת מקבל שכבה דקה של שמן מכונה על חלקים חשופים לפני האחסון, ואחר כך נעטף בבד כותנה. ניילון על מתכת יוצר עיבוי ועלול להוביל לחלודה נקודתית בדיוק תחת העטיפה.

טיפ מהשטח

צלמו כל יצירה לפני האחסון, כולל תקריב של כל פגם קיים. זה לא רק לצורכי ביטוח, זה גם הדרך היחידה לדעת אם שריטה קטנה שמתגלה ביציאה היתה שם לפני שנה או נוצרה במחסן.

תנאי המחסן: מה חשוב ומה הגיוני לדרוש

התנאים האידיאלים לאחסון אמנות הם לחות של 45 עד 55 אחוז, טמפרטורה של 16 עד 22 מעלות, חושך מלא וזרימת אוויר עדינה. אלה תנאים של מוזיאון, ורוב יחידות האחסון המסחריות בישראל אינן עומדות בהם.

מה שניתן לשלוט בו גם בלי יחידה ממוזגת:

  • מרחק מהקיר החיצוני - לפחות 15 ס"מ, כי קיר חיצוני הוא הנקודה שבה הטמפרטורה משתנה הכי מהר ושם מתעבה הלחות.
  • גובה מהרצפה - 10 עד 15 ס"מ לפחות, כדי להתרחק מעיבוי הרצפה.
  • סופחי לחות - מיכל סידן כלורי אחד לכל 2 עד 3 מ"ק, ומחקי סיליקה ג'ל בתוך ארגזים אטומים. נבדקים אחת לחודש עד חודשיים.
  • חושך - כיסוי קרטון מעל כל יצירה. אור UV, גם מנורות פלואורסצנטיות, מדהה פיגמנטים לאורך זמן.

אם יש ציורים בעלי ערך כספי, כדאי לברר מראש אם חברת האחסון מאפשרת התקנת מד לחות ביחידה. מד זול (טווח מקובל בשוק: 30 עד 80 שקל) נותן תמונת מצב בכל ביקור ומאפשר להחליט אם צריך להוסיף סופחים.

ביטוח יצירות אמנות

ביטוח הדירה הרגיל אינו מכסה בדרך כלל יצירות אמנות באחסון חיצוני, וגם כשהוא מכסה יש לרוב תקרה על ערך פריט יחיד. חוזי האחסון המסחריים מגדירים בדרך כלל את האחריות שלהם כ"שוכר שטח" ולא כ"שומר תכולה", כלומר הם לא מפצים על נזק שאינו נגרם מרשלנות שלהם במישרין.

כדאי לבדוק שלוש נקודות לפני שמכניסים יצירות בעלות ערך: מה תקרת הפיצוי בחוזה האחסון, האם הביטוח הדירה מורחב לתכולה חיצונית, ואם לא, האם קיים ביטוח ייעודי לאמנות. שמאות של ציורים רלוונטיים לפני האחסון מסייעת לקביעת גובה הכיסוי ושימושית גם ב"לפני" למקרה שיהיה "אחרי".

דוגמה מעשית: סטודיו אמן שעובר לחצי שנה

אמן שיוצא לתקופה בחו"ל צריך לאחסן 24 ציורי שמן בגדלים שונים, 6 תיקיות של עבודות על נייר, שלושה פסלים קטנים מגבס ופסל ברזל בגובה 60 ס"מ.

ההכנה שנעשתה: שבוע לפני ההובלה כל ציור נוקה בבד יבש, צולם ונבדקה שלמות הבד. כל ציור קיבל שכבת גלסין ושני לוחות קרטון, ואוחסן בעמידה על לוח עץ כדי לא לגעת ברצפה. העבודות על נייר עברו למניפה פלסטיק אטומה עם 50 גרם סיליקה ג'ל. הפסלים נארזו בנפרד בבועות ובקרטון קשיח, מסומנים.

ביחידה: כל הציורים עמדו בשתי שורות, פנים אל פנים עם קרטון כפול ביניהן. שלושה מיכלי סידן כלורי לחלל של 5 מ"ר. ביקור בדיקה בחודש השלישי גילה שמיכל אחד מתמלא מהר יותר מהשאר, ממוקם ליד הדלת, ולכן הוחלף וניסתף מיכל נוסף. ביציאה: כל הציורים יצאו ללא נזק, פסל הגבס איבד קצה קטן שלא תועד בצילום לפני.

מה משתבש בפועל

ציור שנשכב שטוח עם ארגזים מעליו. הבד נכפף, שכבת הצבע מקבלת לחץ לא אחיד, ולעיתים הדבר מתגלה רק כשנסדק. ציורים עומדים תמיד, נשענים על משטח מוגבה.

ניילון נצמד ישירות על שכבת צבע. גם ציור שנראה יבש לגמרי מכיל לחות בסיבי הבד. ביום חם הניילון מחמם את הציור, הלחות מתאדה ומתעבה בין הניילון לצבע. בצבע שמן היא נדבקת, ובצבע אקריל היא יוצרת כתמי לחות.

ציורים לצד ציורים בלי הפרדה. שני ציורים שנגעו זה בזה במשך חצי שנה יוצאים עם שריטות מהמסגרות זה לזה, ולעיתים עם הדבקת פסי צבע מציור לחברו בנקודות מגע.

עבודות על נייר בקרטון. קרטון רגיל מכיל חומצות שמהגרות לנייר וגורמות להצהבה חומה. בטווח של שנה ומעלה הנזק נראה לעין. הפתרון הוא קרטון נטול חומצה או ארגז פלסטיק.

פסלים בארגז משותף עם ריהוט. כל תזוזה של הריהוט במחסן מייצרת הדף. פסל שאינו מוגן בארגז עצמאי מקבל מכות שאין להן עדות נראית, עד שמתגלה סדק או ניתוק.

לא עדכנו את שמאות הביטוח. ציור שהוערך לפני עשר שנים אינו מובטח בשוויו היום. שמאות מעודכנת לפני האחסון חוסכת ויכוח בלתי נעים אחרי נזק.

צ'קליסט לפני שמאחסנים יצירות

  1. כל יצירה צולמה לפני האחסון, כולל כל פגם קיים.
  2. ציורים שמן ואקריל עטופים בגלסין, לא בניילון.
  3. עבודות נייר מאוחסנות בארגז פלסטיק עם סיליקה ג'ל, לא בקרטון חשוף.
  4. כל פריט שביר ארוז בנפרד בבועות ובקרטון קשיח.
  5. כל הציורים עומדים, לא שוכבים, ומוגבהים מהרצפה.
  6. אין ציורים שנוגעים זה בזה בלי קרטון ביניהם.
  7. סופחי לחות ביחידה עם תאריך בדיקה ביומן.
  8. הביטוח בודק אם התכולה החיצונית מכוסה ומה תקרת הפיצוי.

שאלות נפוצות

האם מותר לאחסן ציור שמן בניילון?

לא מומלץ לאחסון ממושך. ניילון כולא את הלחות שנמצאת בבד ובשכבת הצבע, ובמחזורי חום-קור יומיים היא מתעבה על פני הציור. בצבע שמן היא עלולה לגרום להידבקות, ובצבע אקריל לכתמי לחות. לאחסון עדיפים נייר גלסין על פני הציור ולוחות קרטון בצדדים.

כיצד מאחסנים ציורים כדי שלא יינזקו?

עוטפים בגלסין, מניחים לוחות קרטון בצדדים, ומאחסנים בעמידה על משטח מוגבה ולא שטוחים. שני ציורים שעומדים פנים אל פנים חייבים קרטון כפול ביניהם. הם מרוחקים מהקיר החיצוני ומהרצפה, ומכוסים כדי למנוע חשיפה לאור.

מה הלחות הנכונה לאחסון ציורים?

הטווח המומלץ לציורים ולאמנות על נייר הוא 45 עד 55 אחוז לחות יחסית בטמפרטורה של 16 עד 22 מעלות. רוב יחידות האחסון הישראליות אינן שומרות על תנאים אלה, ולכן סופחי לחות ומד לחות ביחידה עוזרים לזהות תנאים בעייתיים לפני שמתחיל נזק.

האם חברת האחסון אחראית לנזק שנגרם ליצירות?

ברוב חוזי האחסון המסחריים בישראל החברה מגדירה את עצמה כ"משכיר שטח" ולא כאחראי לתכולה, ולכן הפיצוי על נזק שאינו רשלנות ישירה שלה מוגבל או לא קיים. כדאי לבדוק את הפוליסה שלכם ולוודא שהיא מכסה תכולה חיצונית, ואם לא לשקול ביטוח ייעודי לאמנות.

כמה זמן אפשר לאחסן ציור שמן בלי נזק?

ציור שמן שאוחסן נכון, עטוף ובתנאי לחות סבירים, יכול לעמוד שנים בלי נזק ניכר. הנזק מצטבר מלחות גבוהה, מתנודות טמפרטורה חדות ומקור פתאומי מתחת ל-10 מעלות, שגורם לסדקי קרה בשכבת הצבע. תנאים יציבים חשובים יותר מהתנאים עצמם.

להמשך קריאה

הכנה לאחסון

לחות, עובש וריח במחסן: איך מונעים מראש

לחות היא הסיבה השכיחה ביותר לנזק בתכולה מאוחסנת לאורך מישור החוף. כאן מוסבר מה בדיוק קורה לכל חומר, ואילו ארבעה צעדים פשוטים מונעים כמעט את כל הנזק.

אמיר צור · 10 דקות קריאה